אתמול
זה קרה באופן כמעט סופי.
אני
נפרדת מהדירה בה אני גרה בשלוש וחצי השנים האחרונות
אבל
השנים האלו היו אולי המשמעותיות יותר בחיי..
אף פעם
לא הייתי מהאנשים שנקשרים ל4 קירות
גרתי
בלא מעט דירות בחיי, יפות יותר יפות פחות
מחולדות
ועד נוף הרים יפה בדירה שנראית כמו צימר בראש פינה (והייתה בעצם אריאל)
בכנות,
ליבי נמשך תמיד לדירות ישנות
הן
מספרות לי סיפור. אני מדמיינת מי היה גר שם
מה היה
"הסיפור" שלהם
ובעודי
גרה שם, סיפור חיים חדש נכתב.
והפעם
הצלחתי לכתוב חתיכת סיפור!
בדירה
הקטנה והמתוקה הזו
למדתי
המון שיעורים
למדתי
מה זה להיות אמא , אישה , בת זוג, חברה , בת ואחות.
למדתי
שיש לי חוש שישי – אומץ שמו , והחוש הזה בעבודה אינסופית ומידי פעם נכנס למצב
טעינה.
למדתי
שיש לי חלומות , למדתי איך להגשים אותם
למדתי
מה הם יחסים – בינאישיים, משפחתיים, זוגיים חבריים
למדתי
מה אני אוהבת ולמדתי את זה - פוטותרפיה!
למדתי
את ערך הזמן והכסף
ובאמת
עוד המון שיעורים..
לפני
חצי שנה ויותר לא האמנתי שאוכל לעבור דירה לבד עם שלושה ילדים
(אני
עדיין לא מאמינה)
ועכשיו
אני מתחילה להיפרד
מהדירה
שהעניקה לי את עצמי
ונולדתי
בה מחדש.. לפעמים אני ממש רואה דימוי של לידה בהקשר הזה
כי היה
שם הכל – דחיפות, בכי, צעקות ,קושי
ובסוף
אושר גדול..
כמה
חודשים לאחר שנכנסתי לגור בה, התגרשתי
והיו
לי חלומות גדולים ולא היה לי אז קצה חוט איך אני מגשימה אותם
אבל
רציתי להנכיח אותם
אז
תליתי את האותיות DREAM ותליתי על הקיר בסלון
וישבתי
כמעט כל ערב בספה
והבטתי
במילה הלועזית שתליתי
וחלמתי
אפשרתי
לעצמי לחלום..
ולאט
לאט גם להגשים..
בשנים
האלו גם הכרתי את הזמר ברוס ספרינגסטין
ששר במדויק
את סיפור חיי
Dream baby dream
ובקליפ
המופלא לשיר הזה
אני רואה
את העוצמה והתשוקה של הקהל
ומתחזקת
כל פעם מחדש.
סקרנית
לראות ולדעת מה יהיה הסיפור הבא
שייכתב
בדירה שלי...
תהיו
טובים!